פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית או במילה אחרת ‘קיומית ‘, היא גישה טיפולית שנחשבת כזרם
השלישי בפסיכולוגיה. קדמו לה הזרם ההתנהגותי (פבלוב, סקינר) והזרם הפסיכואנליטי (פרויד),
אך לעומתן, זוהי גישה המבוססת על פילוסופיה (קיומית).
עוד משחר ההיסטוריה, בני אדם עסקו בשאלות קיומיות (עדות לכך ניתן למצוא למשל בספר קהלת מחד
או בהגותו של בודהה מאידך), אך שיא התפתחותה היתה בעת החדשה (היידיגר, ניטשה, קירקגור, סארטר, בובר ועוד), בסוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20.
כדי להבין את אופן הטיפול ומטרותיו, כדאי להכיר מעט את הפילוסופיה שעומדת בבסיסו.
הפילוסופיה הקיומית בוחנת את חוויית קיומו של האדם (פנומנולוגיה)
ועוסקת בארבע תמות עיקריות: מוות, בדידות, חופש ואחריות וחוסר משמעות.
על פיה, לכל אדם חוויית קיום שייחודית רק לו והיא אשר מעצבת את אישיותו, תפיסת עולמו ואמונותיו.
דוגמא שתמחיש זאת:
אם יבקשו למשל ממספר אנשים אשר מקיפים עץ, לתאר את העץ שעומד לפניהם, התיאורים יהיו
מגוונים מאוד. יהיו כאלה אשר יתארו את הגזע בפרטי פרטים ויספרו מעט על העלים, אחרים יתמקדו יותר בעלווה ויתארו את הריח, אחרים יתמקדו בשורשים ובגודלו של העץ וכן הלאה. כל אחד על פי נקודת מבטו.
דוגמא זו מציגה את תפיסתו הייחודית של כל אדם, ובנוסף ממחישה גם את חוסר היכולת האנושית לתפוס את המציאות החיצונית בצורה אובייקטיבית ומלאה – לפיכך על פי הגישה הקיומית האדם תופס את המציאות על בסיס פרשנויותיו האישיות (ניטשה) ונוספת לכך אבחנתו של היידיגר שהאדם מושפע מהמציאות אך גם יוצר אותה.
על בסיס כך התפתחה הפסיכותרפיה הקיומית. על פיה, ובדומה לתפיסתו של פרויד, בנפשו של האדם קיימים כוחות מנוגדים שנתונים בקונפליקט. אך לגישתה, כוחות אלו מתקיימים בין האדם לבין עובדות הקיום.
תפקידו של המטפל הקיומי, ללמוד מהי חווייתו הקיומית של המטופל, על מנת שיוכל לסייע לו לראות את הקשיים העומדים בפניו כהזדמנויות ואתגרים להשגת משמעות בארבעת מימדי הקיום.
ארבעת המימדים:
הפילוסופיה הקיומית נמנעת ממודלים מגבילים של סווג או תיוג אנשים. לכן לא קיימת תיאורית אישיות קיומית המחלקת את האנושות לסוגים או מפרקת את האדם לרכיביו.
במקום זאת, יש תיאור
של רמות שונות של קיום, שאיתם אנשים מתמודדים כל הזמן באופן בלתי נמנע.
האדם שואף בחייו להשיג את המשמעות בכל מימד.
ארבעת מימדי הקיום הם:
פיזי , חברתי , פסיכולוגי ורוחני.
ארבעת המימדים מתקיימים במקביל בחייו של כל אדם,
יש ביניהם קשרים וחפיפה וכל ממד חשוב בדיוק כמו האחרים.
ניתן להביט על כל מימד כציר אשר קצהו האחד חיובי ובו מיוצגים שאיפותיו של האדם
ואילו קצהו השני שלילי ובו מיוצגים פחדיו. כל ממד מכיל בתוכו פרדוקס אשר יוצר מתח בין
המטרות והשאיפות לבין האמצעים ודרך הפעולה להשגתם.
המימד הפיזי – הדחפים הביולוגים
בממד זה מיוצגים האובייקטים החומריים והדחפים הבסיסיים ביותר, ולא קיים בו ייצוג לתודעת
העצמי. במימד זה ניתן למצוא משמעות ביחסי הגומלין בין הגוף לעולם הפיזי באמצעות חמשת
החושים, תוך הבנה שלכל פעולה יש תוצאות ממשיות.
הציר שעליו האדם נע בחייו בהקשר של המימד הפיזי הוא השאיפה להיות חיוני על מנת להשיג
עושר, בריאות פיזית והגשמת תאוות הגוף. ואילו בצד הנגדי – פחד מפני התכלות
הגוף הפיזי, עוני ומוות.
על מנת שהאדם יוכל להחזיק בחייו את המתח בין שתי קצוות הציר, עליו לקבל את מגבלות הקיום הפיזי
ולאפשר לעצמו לפגוש בחייו כאב, תאווה , חוסר ומוות.
המימד החברתי – יחס האדם לחברה ויחסיו הבין אישיים
במימד זה מיוצגים הרגשות והתקשורת הבין אישית. מימד זה מושפע במיוחד מסוג היחסים
שהתקיימו עם המבוגרים וקבוצת השווים בתקופת הילדות.
ליחסים אלו השפעה ניכרת גם על תפיסת המעמד החברתי בבגרות.
המתח האנושי במימד זה, נמצא בין הדחף לשליטה מצד אחד לבין הצורך בהשתייכות לקבוצה מאידך. על מנת להשיג את המשמעות במימד החברתי האדם נדרש לפתח את יכולותיו החברתיות ולאפשר לעצמו לפגוש תוקפנות , תלותיות ושתלטנות – ככל שלאדם גיוון רב יותר ביחסיו הבין אישיים, יכולתו לתקשר תהיה גמישה ומאוזנת יותר.
המימד הפסיכולוגי – חוויותיו של האדם בעולם
במימד זה מיוצג ‘העצמי’. המפגש האישי של האדם עם העולם החיצוני והפנימי שלו, יוצר חוויות
סובייקטיביות. בזכות המודעות העצמית, מוענקת משמעות לאותם חוויות.
משמעויות אלו מופנמות ועל בסיסן, האדם רואה את עולמו הפנימי והחיצוני
וממשיך ליצור משמעויות לחוויות נוספות.
הציר שעליו האדם נע בחייו בהקשר של המימד הפסיכולוגי הוא, בקצה החיובי תחושה מלאה של
‘עצמי’ פרטי שמעניקה יציבות וביטחון . אותה ניתן להשיג במידה והגבולות החיצוניים של העולם
הפיזי והחברתי הושמו ביציבות. ואילו בקצה השלילי של הציר נמצא איבוד תחושת המציאות והקיום
הממשי. מצב זה עלול להיגרם בשל התפתחות ‘עצמי’ בטרם עת בשל גבולות לא בטוחים במימדים
הפיזי והחברת י, או מאידך חוסר בהתנסויות אשר מנעו מ’העצמי’ הפנימי להתפתח.
המימד הרוחני – האמונות והאינטואיציה
במימד זה מיוצגים המשמעות והערכים האישיים. נקודת המוצא האנושית היא שיש אמת בעולם ועל
פיה האנשים מכוונים את פעולותיהם.
במימד הרוחני האדם מתקשר עם עולם הערכים המוחלטים (אידיאולוגיה , פילוסופיה, דת) ובוחן את
המשמעות המוחשית שלהם על נפשו. הפעילות במימד זה מבוססת על אינטואיציה, אשר נוצרת
מעיבוד מידע שברובו לא מודע. אנשים יוצרים את ערכיהם האישיים בעקבות חיפוש אחר משהו
משמעותי מספיק לחיות או למות עבורו.
בדרך כלל המטרה האנושית היא להבין את הנפש, או להשיג משהו שבסופו של דבר יהיה משמעותי
יותר מהמוות (לדוגמא לתרום משהו בעל ערך למין האנושי).
תחושות חוסר והתמודדות עם חוסר ערך הכרחיות בתהליך מציאת המשמעות וגיבוש הערכים האישיים.
לפיכך בקצה הציר החיובי נמצאת המשמעות האישית ובקצה השלילי נמצא האבסורד והייאוש.
הפרקטיקה הטיפולית :
בטיפול קיומי, המטופל והמטפל הקיומי, בוחנים יחדיו את הסיבות אשר מקשות על המטופל לקבל את
עובדות הקיום שלו, תוך התייחסות לארבעת התמות הקיומיות.
המטפל הקיומי הוא בעל הידע המקצועי, אך מתפקידו ללמוד מהמטופל על חוויית הקיום שלו –
ומתוך למידה זו לסייע למטופל להרחיב את אפשרויות הקיום בחייו.
השיח בטיפול הקיומי הוא ‘בגובה העיניים’ – מפגש בין אנשים שמעוניינים ללמוד אחד מן השני.
השיח בפגישות יתמקד לרוב בזמן הווה, בהקשר למצוקה שהמטופל חווה ומביא לפגישה.
לכן , לרוב המטפל הקיומי לא יבצע אנליזה לאירועים שהמטופל לא העלה בעצמו בטיפול
(למשל תקופות ילדות). טיפול קיומי פעמים רבות יהיה קצר יותר מטיפול דינמי.
חלק ממטרות הטיפול הקיומי הוא להעניק כלים וידע למטופל על מנת שיוכל בתום הטיפול
להתמודד עם הקשיים בחייו בכוחות עצמו.
לפיכך ניתן לומר שמטרת הטיפול הקיומי היא, לעזור למטופל לקחת אחריות על יצירת מציאותו ,
בהתחשב בעובדות הקיום שלו. בנוסף מבקש טיפול זה לסייע למטופלים להרחיב את הגמישות ואת
היכולת למצוא משמעות בכל אחד מארבעת מימדי הקיום.
בבליוגרפיה:
• יאלום, א. (2011) פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית; תל אביב: מאגנס.
• פראנקל, ו. (1985) השאיפה למשמעות; תל אביב: דביר.
• Baumeister, Roy F. (1991); Meaning of life; New York: The Guilford Press
• Cohn, H. (1997) Existential Thought and Therapeutic Practice; London: Sage
• Heidegger, M. (1926) Being and Time; New York: Harper & Row
• Kierkegaard, S. (1957) The Concept of Dread; N.J: Princeton University Press .
• May, R. (2004); Existence; Maryland: Rowman & Littlefield Publishers, Inc .
• Van Deurzen, E. (1997) Everyday Mysteries; London: Routledge
• Van Deurzen, E. ed. (2005) Existential perspectives on human issues; London: Palgrave Macmillan