במהלך החיים, רבים מאיתנו מתמודדים עם תחושות של פחד, חוסר ודאות או בדידות שמלווים אותנו לעיתים בלי שנבין את מקורם. הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית מצביעה על ארבע תמות מרכזיות, שמקורן בעצם הקיום האנושי, אשר מעוררות את מה שמכונה “חרדות קיומיות”. תמות אלו – מוות, חירות, בדידות ומשמעות – משפיעות על האופן שבו אנחנו חווים את העולם ואת עצמנו. הבנת התמות הללו יכולה לעזור לנו לזהות את השפעתן על חיינו ולמצוא דרכים להתמודד עמן באופן שמחזק את תחושת המשמעות והאותנטיות שלנו.
1. משמעות: “קיום קודם למהות” (סארטר)
החיפוש אחר משמעות הוא מהותי, אך בהיעדר משמעות מוחלטת שנכפית מבחוץ, באחריותנו ליצור אותה בעצמנו. מצד אחד הפחד מפני חיים חסרי משמעות עלול להיות משתק ומאידך המעמסה והקושי שאחריות זו מעוררת, יוצרים לעיתים מצוקה רבה.
אך חיים משמעותיים מעניקים כח ומטרה. כפי שניטשה כתב:
“אדם היודע את ה’למה’ של קיומו, יוכל לעמוד כמעט בכל ‘איך'”.
במסגרת הטיפול הקיומי, המטופל לומד להכיר את עצמו באופן עמוק ואותנטי יותר, דבר שמסייע לו ליצור חיים משמעותיים.
2. חופש ואחריות: “האדם נידון לחופש” (סארטר)
הבחירה החופשית שלנו יוצרת אחריות מלאה על חיינו. חרדה עולה מתוך ההבנה שהבחירות שלנו מעצבות את המציאות ושאין לנו על מי להטיל את האחריות.
כדי לחמוק ממנה האדם מפתח הגנות אשר מצמצמות את חירותו.
הטיפול הקיומי מסייע למטופל לבצע שינוי בחייו ולהחזיר לעצמו את המודעות לאחריותו.
3. בדידות קיומית: “איש אינו יכול לקחת את מותו של אחר ממנו” (היידיגר)
החוויה שלבדנו אנו נושאים את עול הקיום האישי שלנו. למרות שאנו יכולים ליצור קשרים עמוקים עם אחרים, אף אחד אינו יכול לחוות את החיים בדיוק כפי שאנו חווים אותם. זו הבדידות הפנימית, שמקורה בהבנה שאנו ישויות נפרדות, ושבסופו של דבר, האחריות והמשמעות של חיינו הן שלנו בלבד. התמודדות עם תמה זו מזמינה אותנו לחפש חיבור אמיתי ומשמעותי עם אחרים, תוך קבלה של הייחודיות והאחריות האישית שלנו.
הטיפול הקיומי מציע מסגרת שבה ניתן לחקור את תחושת הבדידות בצורה מעמיקה ומחזקת, ולא לראות בה אויב שיש להילחם בו. הוא מסייע לפתח קשרים בין-אישיים משמעותיים ואותנטיים.
4. מוות (סופיות הקיום):
ההכרה בכך שהחיים הם סופיים והמוות הוא בלתי נמנע יכולה לעורר חרדה, אך גם להוות מקור לדרבון לחיות חיים משמעותיים. המחשבה על המוות מעלה שאלות כמו: איך לחיות נכון? מה חשוב באמת? תמה זו מזמינה אותנו להתמודד עם הפחד מהסופיות ולשאול כיצד נוכל לנצל את הזמן שיש לנו כדי לחיות באופן מלא ואותנטי על פי הערכים החשובים לנו.
הטיפול הקיומי הופך את המוות ממקור לחרדה למקור לחיים מלאי משמעות, שמכוונים על פי רצונות אישיים ואותנטיים.