מחשבות אובססיביות

מה הן מחשבות אובססיביות ?

מחשבות אובססיביות הן מחשבות שחוזרות שוב ושוב סביב נושא מסוים, וקשה מאוד להשתחרר מהן. 

לעיתים הן מופיעות כמו “לופ” – אותה מחשבה, אותם ניתוחים, שוב ושוב, בלי תחושה של התקדמות. 

חשוב להדגיש – זו תופעה אנושית ונפוצה מאוד, ואיננה מעידה בהכרח על קיומה של הפרעה כמו OCD. 

רבים מהאנשים חווים אותה בתקופות של עומס, לחץ או חוסר ודאות.

למה זה קורה?

המוח שלנו מתוכנת לזהות בעיות ולפתור אותן. 

אפשר לומר שהמח רוצה לעזור לנו. 

כאשר אנחנו מפרשים מצב מסוים כבעיה ש”חייבים” למצוא לה פתרון, המח יסייע לנו במשימה הזאת. 

הוא יעזור לנו לחשוב על הנושא הבעייתי מכל הזוויות האפשריות שוב ושוב עד שהבעיה תיפתר. 

הבעיה מתחילה כאשר אין פתרון ברור, או כאשר אין לנו מספיק מידע.  

במצב כזה, במקום להתקדם – המוח פשוט חוזר שוב לאותה נקודה.

המחיר של חשיבה אובססיבית

לחשיבה אובססיבית מתלווה מחיר יקר במספר תחומים:

• אנרגיה רבה מושקעת בחשיבה, ולכן לאחר סשן ארוך של חשיבה אובססיבית מרגישים עייפות, מותשות וחוסר מוטיבציה.

• חשיבה אובססיבית איננה פותרת את הבעיה שאותה רוצים לפתור, ולא משנה כמה זמן היא תימשך ומכמה זוויות שונות חושבים על הבעיה. בניגוד לאמונה ולציפייה שככל שנחשוב על הבעיה כך נמצא לה פיתרון – כאשר זולגים לחשיבה אובססיבית נתרחק מקבלת ההחלטה הרלוונטית ופתרון הבעיה. 

• חשיבה אובססיבית מובילה לרגשות לא נעימים בכלל, של תיסכול וחוסר אונים. מכיוון שהפיתרון לא נמצא, השקעת האנרגיה נמצאת בפער רב לעומת התמורה שמקבלים. 

• חשיבה אובססיבית מובילה לפגיעה בערך העצמי. האסטרטגיה השגויה של לנסות לחשוב כמה שיותר עד שנמצא את הפיתרון , גורמת לאדם להבחין בכך שהכלים שלו להתמודד עם החיים לא עובדים ובכך הערכתו העצמית נפגעת. 

• לחשיבה אובססיבית עלולה להיות מחיר חברתי כבד. השקעת זמן רב מידי בחשיבה פוגעת ביכולת להיות נוכח, להקשיב ולהיות אמפתי. 

• הימנעויות וצמצום החיים – בהמשך לסעיף הקודם, עם הזמן מופיעים חוסר מוטיבציה ועייפות אשר עלולים לפגוע בפוטנציאל ההשתכרות, להסתגרות ואף לבדידות.  

מה עושים כדי להתגבר על מחשבה אובססיבית? 

1.הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא מודעות. תחילה להבין שאתם סובלים מהתופעה הזאת. לאחר מיכן, ללמוד לזהות אותה ברגע האמת כאשר החשיבה האובססיבית מתפרצת. 

כאשר מחשבה חוזרת שוב ושוב בלי התקדמות – היא כנראה כבר לא תקדם אותכם לפתרון.

2. שאלו את עצמכם, האם הבעיה שאתם מנסים לפתור היא סכנה אמיתית או רק לא נעימה? 

א. אם הבעיה לא מהווה סכנת חיים אלא רק עלולה לגרום לחוסר נעימות 

(אפילו אם לתפיסתנו הוא קיצוני,  עדיין מדובר רק בחוסר נעימות ולא סכנת חיים) 

אז תוכלו להגיד לעצמכם כך: “לא משנה מה יקרה, אני או קרוביי לא נמות מיזה..”. 

ב. אם כן מדובר בסכנת חיים חשוב שתישאלו את עצמכם , האם אתם היחידים שיכולים לפתור את זה? במידה ולא , חשוב לשתף מומחים שיסייעו לכם בחשיבה אולי אצלם נמצאים הפתרונות.

3. כאשר ניגשים לפתור בעיה חשובה, היו מודעים לזמן שאתם מוכנים להקציב לפתרון שלה. במהלך החשיבה שאלו את עצמכם האם הזמן והאנרגיה שאני משקיע עכשיו שווה את זה? 

עבור כל בעיה אפשר לעשות תחקיר, לשאול מומחים, לקרוא מחקרים, לשמוע דעות של אנשים ולהתייעץ עם משפחה וחברים. אך תשאלו את עצמכם האם עבור הבעיה הספציפית הזאת שאני מתמודד איתה, שווה להשקיע כך? 

מדוע בעיות שגרתיות מובילות למחשבות אובססיביות? מכיוון שמפרשים אותן כבעיה ש’חייבים’!!! לפתור או ‘חייבים’ לעשות הכי טוב! ככל שהמחשבות האלו מופיעות  – כך גם הלחץ עולה, והחשיבה נוטה להפוך לפחות יעילה.

למה בעיות שגרתיות מתפרשות כך?

לכך, סיבות רבות , בטיפול ניתן להעמיק ולטפל באופן ממוקד ואישי.

4. חשיבה אובססיבית היא גלישה של התודעה (mind) לעולם הדמיון והתנתקות מהמציאות. היעזרו בחושים שלכם כדי לחזור חזרה במהירות לכאן ועכשיו. ספרו לעצמכם 5 דברים שאתם רואים מולכם, 4 דברים שאתם חשים על גופכם, 3 דברים שאתם שומעים, 2 דברים שאתם מריחים וטעם אחד שאתם טועמים. ניתן לחזור על התרגיל כמה פעמים שרוצים ובוריאציות שונות. 

5. שנו את מיקומכם . פעמים רבות מחשבות מסוימות נוטות להגיע במיקום מסוים. מחשבות שיגיעו במכולת שונות ממחשבות שיגיעו במקלחת או בחדר הכושר. 

6. עשו ספורט או עבודות בית, שנו את מנח הגוף והפעילו אותו. מיד החשיבה תיעצר ותתמקד בעשייה. 

7. אל תימנעו. למרות חוסר המוטיבציה והעייפות פגשו אנשים, צאו לקניות ולחדר הכושר. הימנעות מגבירה אובססיות!

8. שנו את היחס למחשבות – מחשבה איננה מסוכנת. לכן אין צורך להילחם בה או לברוח ממנה.  אתם יכולים לנסות להסתכל על המחשבות כמו על עננים שחולפים בשמים, אחת מגיעה ואחת אחרת נעלמת.  

מתי כדאי לפנות לעזרה?

במידה ורמת המצוקה בלתי נסבלת עבורכם, כאשר החשיבה האובססיבית תופסת חלק גדול מהיום או כאשר אתם מבחינים בפגיעה תפקודית (לא מצליחים לקדם את עצמכם ומרגישים תקועים), ניתן לפנות לטיפול פסיכותרפי בגישת CBT ובמידת הצורך גם לייעוץ פסיכיאטרי.

ליצירת קשר לחץ כאן